מקור ישעיהו ל״ד:י״ד
14 וּפָגְשׁ֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֽוֹחַ׃
פירוש רש"י על ישעיהו ל״ד:י״ד
14 וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים. ״וְיַעֲרְעוּן תַּמְוָן בְּחֲתוּלִין״, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. ״תַּמְוָן״ – נְמִיּוֹת, מרטרינ״ש בלע״ז:
15 וְשָׂעִיר. שֵׁד:
16 הִרְגִּיעָה. לְשׁוֹן מַרְגּוֹעַ:
17 לִּילִית. שֵׁם שֵׁדָה: